חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק עמ"ת 43577-09-11

: | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
43577-09-11
21.9.2011
בפני :
כמאל סעב

- נגד -
:
מדינת ישראל
 :
מוראד סיף (אסיר)
החלטה

לפני ערר על החלטת בימ"ש השלום בעכו (להלן - "בית משפט השלום"), אשר ניתנה ביום  20.9.11 על ידי כב' השופטת ג'ני טנוס, בתיק מ"ת 34581-08-11.

בית משפט השלום החליט לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית אחותו בתנאי מעצר בית מלאים, בפיקוח אחותו ושני מפקחים נוספים,  בנוסף לתנאים אחרים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש (בת זוג), לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק") ביחד עם סעיף 382(ג) לחוק; תקיפה סתם (בת זוג), עבירה לפי סעיף 379 לחוק ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק ועבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק.

בכתב האישום נטען כי ביום 16.8.11, תקף המשיב  את המתלוננת שלא כדין  וללא הסכמתה וגרם לה חבלה של ממש, בכך שמשך בעוצמה בשערות ראשה, המתלוננת ביקשה למנוע את המשך מסע האלימות כלפיה, יצאה את ביתה עם שני ילדיה הקטינים ונכנסה אל רכבו של אביה. המשיב ניגש אל המתלוננת אשר ישבה ברכבו של אביה ולנגד עיניו ובנוכחות ילדיה הקטינים פתח המשיב את דלת הרכב, משך את המתלוננת בחוזקה מהרכב כשהיא נאחזת בכל כוחה בכסא הרכב על מנת למנוע הוצאתה בכוח מהרכב על ידי המשיב, אולם כוחותיה לא עמדו לה, משהוצאה המתלוננת מהרכב ע"י המשיב, החל המשיב להכות אותה באגרופים ובבעיטות בכל חלקי גופה. בהמשך משך המשיב בשערות ראשה וכתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות של ממש,  ונזקקה לטיפול רפואי. עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 14.8.11, יומיים לפני האירוע המתואר לעיל, תקף המשיב את המתלוננת כך שהכה אותה עם ידיו, בעט בה עם רגלו, משך בשערות ראשה ורק לאחר שהמתלוננת פרצה בבכי והפצירה בפני המשיב שיניח לה לנפשה, הרפה המשיב ממנה.

בנוסף נטען, כי בתחילת שנת 2011, תקף המשיב את המתלוננת כך שדחף  אותה, הפילה על הרצפה והחל לבעוט בה עם רגליו לנגד עיני ילדיהם הקטנים. המתלוננת נפגעה כתוצאה מהתקיפה ו- "התנפחה" רגלה מעוצמת המכות.

עוד נטען כי בשנת 2009, לאחר ויכוח בין המשיב למתלוננת, נכנסה המתלוננת לחדרם של הילדים ונעלה את עצמה לאור פחדה מן המשיב, המשיב גרם להיזק לרכוש במזיד, כך שבעט בדלת בעוצמה רבה, פעם אחר פעם עובר לשבירתה, במעמד זה שב ותקף המשיב את המתלוננת כך שהכה אותה עם ידיו ובעט בה ברגליה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה העוררת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

בית משפט השלום קבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך הורה על הגשת תסקיר בעניינו של המשיב, לצורך בחינת חלופת מעצר שהוצעה ע"י המשיב.

ביום 22.8.11 הגיש המשיב ערר על החלטת בית המשפט השלום אשר הורה על הכנת תסקיר בטרם דיון בחלופת המעצר (עמ"ת 36350-08-11). בית משפט המחוזי (כב' השופטת קינן) החליט לדחות את הערר ולא להתערב בהחלטת בית המשפט השלום, תוך קביעת כי קיימות ראויות לכאורה וכן עילת מעצר במקרה דנן.

ביום 20.9.11 הוגש תסקיר שירות המבחן, במסגרתו בחן שירות המבחן את חלופת המעצר המוצעת ומצא אותה ראויה.

בימ"ש השלום, לאחר ששמע את הצדדים ואת המפקחים, החליט לאמץ את המלצת שירות המבחן והורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר.

על החלטה זו מוגש הערר שבפני.

ב"כ העוררת טוען כי טעה בית משפט קמא עת הורה על שחרור המשיב לחלופת המעצר בניגוד לחוות דעתו של שירות המבחן. ציין כי  לא ניתן ללמוד מתסקיר שירות המבחן על המלצה לשחרור. הפנה לתסקיר שירות המבחן שציין בתסקירו כי חלופת המעצר צריכה להיות מחוץ לכפר בו מתגוררת המתלוננת וצריכה לכלול אלמנטים נוקשים של פיקוח ודיווח אנושי לצד איזוק אלקטרוני וזאת לאור מאפייני אישיותו והתנהלותו הבלתי צפויה והמושפעת ממצבי רוחו של המשיב.

ב"כ העוררת, הוסיף וטען כי חלופת המעצר אינה מספקת מחמת העובדה שהמפקחים אינם מהווים דמות סמכותית ומציבת גבולות למשיב וכן מפאת הקרבה הגיאוגראפית.

לפיכך, ביקשה העוררת לבטל את החלטתו של בית משפט השלום  ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק העיקרי.

ב"כ המשיב סבור כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום, אשר שחרר את המשיב בתנאים ולאחר שקלול כל הנתונים. עוד טען  ב"כ המשיב כי מהות החלופה קשורה לעוצמת הראיות ובענייננו קיימת גרסת המתלוננת אל מול גרסת המשיב ומכאן חולשתן של הראיות.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בכתב האישום, בתסקיר שירות המבחן, בהחלטת בית משפט השלום, ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערר, אם כי בהוספת תנאי נוסף.

בית המשפט העליון קבע לא אחת כי מקום שעולה חשש ממסוכנות נאשם, ונבדקת אפשרות לשחררו בחלופה, בדרך כלל נזקק בית משפט לאמצעי של תסקיר מעצר כדי שישמש בידיו כלי עזר לבחינת מסוכנות הנאשם ולצורך בדיקת חלופת מעצר ראויה ואפשרית (ראה בש"פ 7198/08, אוסקר נ' מ"י, (ניתנה ביום 24.8.08).

על הצורך בתסקיר בטרם ישקול בית המשפט חלופת מעצר עמד גם בית משפט העליון בבש"פ 10312/07 מדינת ישראל נ' יניב שרביט (ניתנה ביום, 13.12.07), שם נקבע כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>